בפרויקט שבוצע במרוקו.

חיסכון כספי מטורף, זה הנושא שמרגש את כולם, אז איך חוסכים? טכנולוגיה ייחודית ומעניינת, האם הטכנולוגיה הזאת אכן עובדת ויעילה?
ודווקא עכשיו כשכולם מדברים על בצורת מתמשכת בישראל, אולי זה הזמן לחשוב על מערכת LSR?

במפעל טרה שבנתיבות קיימים מגדלי קירור עצומים שעובדים מסביב לשעון.
כחלק מהתייעלות החברה ועל מנת לשפר את הוצאותיה עלה רעיון לחיסכון במי מגדלי הקירור.
על כן, חברת שיפור נרתמה לפעולה ובנתה תוכנית ראשונה מסוגה בארץ לחיסכון במי מגדלי קירור.
לשיטה קוראים LSR ומטרתה, לסנן ולמחזר חלק ממי הניקוז שיוצאים ממגדלי הקירור ולהחזיר אותם חזרה למגדל.

טיפול מים במגדלי קירור – מחזור מים פתוח.
מגדלי קירור משתמשים במים על מנת לספוג אנרגיה ולקרר מערכות שונות. במגדלי קירור בעלי מחזור פתוח, אויר מוזרם בדרך כלל כלפי מעלה. המים מוזרמים דרך מתזים כלפי מטה תוך מגע הדוק בשטח גדול עם אויר. קירור המים מושג ע"י מעבר חום מהמים לאויר.
מים אלה מקררים מערכות על ידי הזרמתם דרך מחליפי חום. כאשר המים מתנדפים, כל המלחים וזיהומים אחרים שהיו במים, נשארים במים מסוחררים. ריכוז של חומרים המומסים מגיע במהירות לערך גבוה מאד. בנוסף, חלקיקים וזיהומים אחרים נכנסים עם האויר לתוך המים המסוחררים ומחריפים את הבעיה. אם לא מטפלים במים בצורה יעילה, עלולה להיווצר אבנית , קורוזיה והצטברות משקאות שונים שפוגעים ביעילות הזרימה והחלפת חום.

מדענים אמריקאים וגרמניים פיתחו שיטה חדשנית של המרה מי ים למי שתייה. השיטה מאופיינת בפשטות וביעילות: מרכיב מרכזי במערכת החדשה הוא Water Chip untitled יצרניות שבבי פלסטיק זעיר. השבב מסוגל להתפיל מים, מקבל כוח רק מסוללות קונבנציונליות.

הבעיה העיקרית בטיפול במי מגדל קירור הינה שיקוע של אבנית על מחליפי חום, כברות של מגדל, ומשאבות.
אז מה נכון לעשות על מנת למנוע את התופעה הנוראית שאיתה צריך להתמודד מדי יום.
איזה מן טיפול מומלץ לבצע במי הזנה, ועד כמה שכבת אבנית זוללת אנרגיה חשמלית לקירור המים?