דודי קיטור מיועדים ליצור קיטור לצרכים שונים בתעשייה, בעת שריפת הדלק מערכת בעירה מחממת את המים בדוד, המים הרותחים בדוד מחממים את המים שעוברים בצינורות בתוך הדוד.
החלפת חום בטמפרטורות גבוהות יוצרת סביבה נוחה להתגבשות חלקיקים במים. ריכוז המלחים עולה בצורה מהירה ונוצר שיקוע אבנית. משקעים נוספים נוצרים בדוד כגון קלציום סיליקט CaSio3, מגנזיום סיליקט MgSio3
עודף פוספט יוצר קלציום פוספט CaPO4, עודף סולפיט יוצר קלציום סולפיט CaSo4, תוצרי קורוזיה של ברזל או נחושת מגיעים בעיקר מקו מי עיבוי או חומרים שנכנסו בתהליכים.

הבעיה העיקרית בטיפול במי מגדל קירור הינה שיקוע של אבנית על מחליפי חום, כברות של מגדל, ומשאבות.
אז מה נכון לעשות על מנת למנוע את התופעה הנוראית שאיתה צריך להתמודד מדי יום.
איזה מן טיפול מומלץ לבצע במי הזנה, ועד כמה שכבת אבנית זוללת אנרגיה חשמלית לקירור המים?

חיסכון כספי מטורף, זה הנושא שמרגש את כולם, אז איך חוסכים? טכנולוגיה ייחודית ומעניינת, האם הטכנולוגיה הזאת אכן עובדת ויעילה?
ודווקא עכשיו כשכולם מדברים על בצורת מתמשכת בישראל, אולי זה הזמן לחשוב על מערכת LSR?

במפעל טרה שבנתיבות קיימים מגדלי קירור עצומים שעובדים מסביב לשעון.
כחלק מהתייעלות החברה ועל מנת לשפר את הוצאותיה עלה רעיון לחיסכון במי מגדלי הקירור.
על כן, חברת שיפור נרתמה לפעולה ובנתה תוכנית ראשונה מסוגה בארץ לחיסכון במי מגדלי קירור.
לשיטה קוראים LSR ומטרתה, לסנן ולמחזר חלק ממי הניקוז שיוצאים ממגדלי הקירור ולהחזיר אותם חזרה למגדל.

בפרויקט שבוצע במרוקו.

שיפור הנדסת מים בעלת ניסיון של למעלה מ-20 שנים בניקויים כימים של סוללות יחידות טיפול אוויר (יטאות), היט"אות הם שם כולל לסוללות איוד וסוללות מים קרים.