בנפרד מכך, עלולים להצטבר במים מיקואורגוניזמים כגון אצות, בקטריות, עובש ופטריות, אלו עלולים לסתום מעברי מים צרים, וליצור שכבה של ביאופילים המפריעה להחלפת חום.
כמות החומרים המומסים ומזהמים אחרים מגיעים לרמה המוגדרת לפי מספר מחזורי התרכזות. זהו היחס בין ריכוז חומרים מומסים במים המסוחררים לרמת החומרים במי התוספת (מי רשת).
רמת החומרים המומסים יכולה להתבטא על ידי TDS, מוליכות חשמלית או יון מייצג כגון כלוריד.
על מנת לקבל יעילות מרבית בהחלפת חום והארכת חיי מגדלי קירור, מחזורי התרכזות מי סחרור צריכים להיות מבוקרים.
רמת ריכוז מומלצת במגדלי קירור
# מוליכות חשמלית עד 3000µs
# P.H בין 8.0 ל-8.8.
# קשיות סידן עד 500ppm
# אלקליות עד 500ppm
# כלורידים עד 700ppm
על מנת לשמור על איכות המים בתוך התחום המומלץ, יש לנקז חלק ממי מגדל. במקום המים שנוקזו, נכנסים מי תוספת, ולכן נשמרת רמת המומסים במים קבוע.
הניקוז מתבצע על ידי מערכת בקרה של המגדל. בקר מוליכות המודד באופן רציף את מוליכות מי מגדל ומפעיל ברז ניקוז חשמלי כאשר המוליכות מגיע לסף עליון המותר. מערכת שומרת על מוליכות מי המגדל ברמה זו.
לא פחות חשוב להוסיף תוספים לטיפול במים על מנת למנוע משקעי אבנית קורוזיה והתפתחות מיקרואורגוניזמים.
טיפול מים למניעת אבנית וקורוזיה
כימיקלים למניעת משקעי אבנית וקורוזיה מוזרק למי מגדל. כימיקל דרוש משום שיש למי מגדל נטייה חזקה ליצור משקעים. השיטה היא על ידי הזרקה פרופורציונלית למי התוספת. על קו מי התוספת מותקן מד מים עם פלט חשמלי. עבור כל כמות מים הנכסת למגדל, משאבת מינון מופעלת להזרקת קמות מתאימה של אינהיביטור. בצורה זו, נשמרת רמה קבועה של אינהיביטור במי המגדל. המינון הדרוש הוא בתחום של 40-50 גרם אינהיביטור ל-1 מ"ק מי תוספת וזאת על מנת לשמור את רמת הפוספונט הפעיל במי מגדל ברמה של 4-8ppm. פוספונט פועל כמונע אבנית ע"י עיוות מבנה הגביש של האבנית, כך שנוצרים חלקיקים קטנים המרחפים במים. חומר נוסף בתערובת הכימיקל נקראי דיספרסנט, חומר זה עוזר לשמור את החלקיקים במצב מרחף במים. הניקוז מונע את הצטברותם במי מגדל. אינהיביטור אינו כולל מתכות כבדות אלא חומרים אורגניים "ירוקים" בלבד שהימצאותם במי מגדל אינה מזיקה לאדם ולסביבה.
טיפול מים למניעת בקטריות ואצות
התפתחות מיקרואורגניזמים במי המגדל תלויה בכמה גורמים. בעיקר בטמפרטורת המים, ברמת ההארה של המגדל, בתכולת חומרים מזינים במים כגון תרכובות אורגניות. הטיפול היעיל ביותר הוא על ידי הזרקת ביוציד במנות הלם.
הזרקת מנת הלם מבצעת חיטוי במי מגדל. מרווח הזמן בין הזרקת ביוציד נקבע לפי נטיית התפתחות מיקרואורגניזמים במי מגדל.
בדרך כלל, פעם בשבוע או חמישה ימים.
יש שמחליפים את סוג ביוציד מידי פעם וזאת על מנת למנוע בעיות הסתגלות וחסינות מיקרואורגניזמים לביוציד מסוים.
שיטה להזרקת ביוציד היא על ידי משאבת מינון המופעלת פעם בשבוע על ידי טיימר קוצב זמן.
משך זמן הפעלת המשאבה מחושב עבור קמות הביוציד הדרושה למנת הלם. בדרך כלל, נדרשים 150- 300 גרם ביוציד לכל מ"ק מים במערכת.
