מטרתו של דוד הקיטור היא העברת אנרגיית חום.
באמצעות חימום מים לטמפרטורה גבוהה נוצרים לחץ אדים המאפשר שימוש באנרגיה הנוצרת למטרות שונות. דודי קיטור הם חלק אינטגרלי וחשוב בתחומי תעשייה רבים.
מכיוון שרוב פעילותו של דוד הקיטור היא בעזרת מים חמים בהם הוא מלא (לעיתים לאורך כל שעות היממה)
הוא נעשה חשוף לפגעי קורוזיה ואבנית שמצטברים בשטחי מעבר החום, היווצרות אבנית וקורוזיה תלויה בתנאים כימים פיזיקליים וביולוגיים בחומרי המבנה ובשגרת התפעול, פגעים אלו יוצרים בין היתר שכבות בידוד בדוד ופוגמים ביעילותו להפקת קיטור, עקב זאת הדוד משתמש באנרגיה וחשמל רבה מהרגיל והופך להיות הוצאה כספית גדולה ובמקרה הפחות טוב, כשל והשבתה של הדוד.
על מנת להתמודד עם נושא זה, מקובל ומומלץ לבצע ניקויים כימים אחת לתקופה.
ניקוי כימי לדוד קיטור הוא תהליך מורכב שמחייב בדיקת התאמה מוקדמות ונקיטת אמצעי הגנה על העובדים הציוד והסביבה.
מעקב מעבדתי על ניקוי כימי בדוד הוא חובה, ניתן לבדוק מספר פרמטרים במהלך ניקוי כדי לדעת כיצד מתנהל תהליך הניקוי, בניקוי כימי בדוד קיטורי חשיבות לריכוז התמיסה לכן יש צורך לדעת את ריכוז התמיסה בכל רגע נתון, כך שאם חל שינוי לא סביר בריכוז התמיסה יהיה ניתן להפסיק את תהליך הניקוי.
ניקוי כימי יתבצע על ידי חומר חומצי לכן חשוב מאד לבדוק את רמת הגבה באופן שוטף במהלך ניקוי כימי.
אופן התהליך הוא כדלהלן:
ריקון 50 אחוזים מהמים שבדוד, פתיחת לוקה עליונה, הכנסת חומצה בריכוז הדרוש, בהתאם לגודל הדוד.
לאחר פעולות אלו ובדיקתן, יידרש זמן המתנה של כ 24 שעות, בזמן ההמתנה מומלץ לחמם את המים (להפעיל את ברנר) עד ל 60-70 מעלות צלזיוס בעוד הלוקה העליונה פתוחה.
לאחר זמן ההמתנה, הדוד ירוקן וימולא שוב במים אך עם תוספת חומרים בסיסיים על מנת לבצע נטרול של החומצה.
לאחר מכן, הדוד ירוקן שוב ויישטף בלחץ מים כאשר הלוקות התחתונות פתוחות ונשטפות גם כן וזאת על מנת לשטוף את הבוצה שהצטברה.
