iw Hebrew

פרויקט "טרה" – מחזור מי מגדלים בשיטת LRS

פרויקט "טרה" – מחזור מי מגדלים בשיטת LRS

חיסכון כספי מטורף, זה הנושא שמרגש את כולם, אז איך חוסכים? טכנולוגיה ייחודית ומעניינת, האם הטכנולוגיה הזאת אכן עובדת ויעילה? ודווקא עכשיו כשכולם מדברים על בצורת מתמשכת בישראל, אולי זה הזמן לחשוב על מערכת LSR? במפעל טרה שבנתיבות קיימים מגדלי קירור עצומים שעובדים מסביב לשעון. כחלק מהתייעלות החברה ועל מנת לשפר את הוצאותיה עלה רעיון לחיסכון במי מגדלי הקירור. על כן, חברת שיפור נרתמה לפעולה ובנתה תוכנית ראשונה מסוגה בארץ לחיסכון במי מגדלי קירור. לשיטה קוראים LSR ומטרתה, לסנן ולמחזר חלק ממי הניקוז שיוצאים ממגדלי הקירור ולהחזיר אותם חזרה למגדל.

מגדלי קירור – רקע:
מגדלי קירור הם כידוע מערכות לקירור מים לצורך תהליכים שונים.
המגדלים משתמשים במים על מנת לספוג אנרגיה ולקרר מערכות שונות.
מים אלה מקררים מערכות על ידי הזרמתם דרך מחליפי חום. כאשר המים מתנדפים, כל המלחים וזיהומים אחרים שהיו במים, נשארים במים מסוחררים. ריכוז של חומרים המומסים מגיע במהירות לערך גבוה מאד.

טיפול במים בצורה יעילה, מונע היווצרות אבנית , קורוזיה, פסולת בקטריאלית והצטברות משקעים שונים שפוגעים ביעילות הזרימה והחלפת חום .
כמות החומרים המומסים ומזהמים אחרים מגיעים לרמה המוגדרת לפי מספר מחזורי התרכזות. זהו היחס בין ריכוז חומרים מומסים במים המסוחררים לרמת החומרים במי התוספת (מי רשת).
על מנת לקבל יעילות מרבית בהחלפת חום והארכת חיי מגדלי קירור, מחזורי התרכזות מי סחרור צריכים להיות מבוקרים.

אוסמוזה הפוכה – רקע:
אוסמוזה הפוכה (פעפוע הפוך) מתארת תהליך מעבר תמיסה דרך מסנן הלוכד את המומס בצד אחד ומאפשר מעבר של ממס טהור לצד השני.
הממברנה המשמשת לתהליך היא ממברנה חדירה למחצה, שביכולתה לדחות 99.8 מהמלחים.
לאחר ביצוע התהליך מתקבלים מי מוצר נקיים ממלחים ומי רכז מרוכזים במלחים, יחס השבה שבדרך כלל פועלים על פיו הוא 75% (75% מי תוצר ו- 25% מי רכז)

מערכת LRS:
ובכן, לאחר שלמדנו בצורה בסיסית מהם מגדלי קירור ומהי מערכת אוסמוזה, נעבור להסבר שיטת LRS  – LOCAL RECYCLING SYSTEM) ).
שיטה זו פותחה והוצאה מהכוח אל הפועל על ידי חברת שיפור הנדסת מים.
כפי שלמדנו, 30% ממי מגדל קירור המרוכזים במלחים בהתאם לנקודת הסט-פוינט נזרקים לביוב בתהליך הקירור.
השיטה המדוברת היא שימוש במי הניקוז מהמגדל (ה-30%) והעברתם דרך מערכת LRS, מי הרכז שמתקבלים כתוצאה מפעולה זו נזרקים לביוב (בערך 25% מסך המים שנכנסים לממברנות) ומי התוצר הנקיים ממלחים, מוזרמים בחזרה למגדל הקירור לשימוש חוזר כחלק מצריכת המים הכללית.
מה שאומר שכ- 75% מהמים שנזרקים לביוב יחזרו חזרה למגדל!

תהליך זה יוצר שני פעולות לחיסכון:

  1. שימוש חוזר ב- 70-75% ממי הניקוז של המגדל כך שכמות המים הזו תהווה 20-22% מסך צריכת מים של המגדל.
  2. עצם הפעולה, שמים נקיים ממלחים חוזרים למגדל מאפשר להגדיל את מספר מחזורי ההתרכזות, כיוון שמי הרשת הנכנסים למגדל נמהלים עם המים המסוננים ובכך רמת המוליכות שלהם קטנה, מה שגורם להגדלת מספר המחזורים עד להגעה לסט-פוינט הרצוי בו המגדל יבצע ניקוז אוטומטי. ובכן, מספר מחזור התרכזות גדול יותר = יותר חיסכון במים.

בפרויקט "טרה" סופקה מערכת LRS בכושר סינון של 120 קוב מים ביממה.
החיסכון האדיר במים הורגש כבר בשבוע הראשון להפעלתה.

טבלה 1: השוואת עלויות התפעול של מגדלי הקירור:

  צריכת מים למגדל- מושפעת ממחזורי התרכזות הזנה ממערכת LRS ניקוז לביוב עלות מים (מ"ק) תשלום מים לשעה
בלי מערכת LRS 7.2 מק"ש _ 1.9 מק"ש 13 ₪ 93.6 ₪
עם מערכת LRS 6.6 מק"ש 1 מק"ש 0.3 מק"ש 13 ₪ 72.8 ₪

טבלה 2: מייצגת חיסכון במים לאחר השימוש ב LRS:

  מטר מעוקב מים הוצאות כספיות
חיסכון שעתי 1.6 מ"ק 20.8₪
חיסכון יומי 38.4 מ"ק 500 ₪
חיסכון חודשי 1152 מ"ק 15,000 ₪
חיסכון שנתי 14,016 מ"ק 182,208 ₪

המערכת עשתה את העבודה בצורה יוצאת מן הכלל ומפעל טרה החזיר את ההשקעה של קנייתה בתוך פחות משנה, מאז ועד היום המערכת עובדת וממשיכה לחסוך לחברה.

כמו כן, לשימוש במערכת כזו יש יתרון חשוב נוסף – הוא ידידותי לסביבה. כפי הידוע במדינת ישראל משק המים נמצא בחוסר איזון הולך וגובר בין היצע המים לביקוש, כאשר ההיצע נמוך מהביקוש, לכן הגדלת החיסכון במים, בייחוד בתעשייה בה יש שימוש נרחב במים תעשה שירות מבורך למדינה בפרט ולעולם בכלל.

מקווים שהחכמתם, נתראה בפרויקט הבא!

תמונות:

פוסטים אחרונים שנצפו:

אוסמוזה הפוכה תהליך

בתהליך אוסמוזה, הבנו כי הוא תהליך כאשר מומס בריכוז נמוך עובר דרך קרום כדי להגיע למומס בריכוז גבוה יותר, ובכך מוריד את רמת הריכוז המומס, במומס בעל ריכוז גבוה.
באוסמוזה ההפוכה, אנחנו רק נהפוך את התהליך, על ידי הפיכת מסנן (הקרום) מהמומס מהריכוז הגבוה למומס הנמוך יותר.
אז במקום ליצור איזון שווה יותר של ממס ומומס, הוא מפריד את מומס מממס, אבל כפי שכבר בחנו, זה לא משהו שבתהליך טבעי יכול לקרות.

מרכך H+ כפיתרון לבעיות האבנית במגדלי קירור

מערכת ריכוך H+ כפתרון יעיל לשיקוע במגדלי קירור (מאמר חדש יולי 2018)
הבעיה העיקרית בטיפול במי מגדל קירור הינה שיקוע של אבנית על מחליפי חום, כברות של מגדל, ומשאבות.
אז מה נכון לעשות על מנת למנוע את התופעה הנוראית שאיתה צריך להתמודד מדי יום.
איזה מן טיפול מומלץ לבצע במי הזנה, ועד כמה שכבת אבנית זוללת אנרגיה חשמלית לקירור המים?

שיתוף פוסט זה:

shipur.info

מאמרים נוספים

פרויקט אלגטק – קיבוץ קטורה

פרויקט אלגטק- קיבוץ קטורה
חברת אלגטק עוסקת בביוטכנולוגיה ונחשבת לאחת המובילות בתחום בייצור רכיבים טבעיים לתחום הקוסמטיקה ובריאות העור.
אלגטק, היא היצרנית הגדולה ביותר של אסטקסנטין – נוגד החמצון החזק בטבע. התחום העיקרי בחברה הוא ייצור סוגים שונים של מיקרו אצות.
מפעל אלגטק הראשי נמצא בקיבוץ קטורה, מי הרשת באזור זה בעלי מוליכות גבוהה מאוד, כ- 3500 מיקרוסימנס.

קרא עוד »

פרויקט ברנקול, קזחסטן

ברנקול הוא יישוב בן עשרת אלפים תושבים שממקום בצפון קזחסטן סמוך לים הכספי.כאשר שיפור הנדסת מים קיבלה את הפרויקט לספק מים ממי קידוח לעשרת אלף

קרא עוד »

שומרים על סביבה ירוקה ונקייה יותר

השאירו פרטים ונשמח לסייע!