יוני מתכת הם חיוביים, ולכן נמשכים לקבוצת השליליות שעל השרף. יוני נתרן, בניגוד לסידן ומגנזיום, אינם יוצרים תרכובות קשות תמס, אלא חומרים מסיסים בלבד, כמו מלח בישול (הנוצר כאשר יוני נתרן מתרכבים עם יוני כלור – כלורידים).

פעולת ריכוך מים זו גורמת להגברת כמות יוני הנתרן במים, אך הכמות נותרת קטנה יחסית. למרות זאת, יש הטוענים כי עקב כמות הנתרן המוגדלת עדיף שלא להשתמש במתקנים כאלה לצריכה סדירה.

עם הזמן, השרף מתמלא יותר ויותר ביוני הסידן, והיעילות שלו יורדת. בשלב זה ניתן לבצע להם רגנרציה (חידוש).
ניתן לעשות זאת על ידי הזרמה של תמיסת מי מלח מרוכזת (brine), שגורמת להיפוך התהליך המוזכר לעיל, וזאת עקב הריכוז הגבוה של המלח (יוני נתרן) בתמיסה .
החיסרון בפעולה זו הוא שרוב המלח בתמיסה עובר דרך המערכת ויוצא לביוב או לאדמה. ריכוזי מלח גבוהים עלולים לגרום לזיהום מקורות המים ופגיעה בסביבה.

כל מרכך מספק כמות קבוע של מים רכים, לאחר שהכמות הנתונה סופקה חייב המרכך לעבור ריענון.
לאחר הריענון, יחזור המרכך ויספק את כמות המים הרכים.

ריענון השרף במרכך מתבצע בארבע שלבים:

1. שטיפה נגדית – מתבצעת כדי לשטוף לכלוך שהצטבר על גבי השרפים. במצב זה, מוזרמים המים בכיוון הפוך, מלמטה למעלה וכל הלכלוך מנוקז לביוב.
2. המלחה – במצב זה, מוזרמים מים דרך אינג'קטור אידראולי, היוצר וואקום ושואב את תמיסת המלח ממיכל תמלחת.
3. שטיפה איטית – לאחר סיום שאיבת המלח, מים ממשיכים לזרום בזרימה איטית ודוחפים את נפח התמיסה שמעל השרף כלפי מטה. עודף התמיסה מוזרם לביוב או למיכל הגירה.
4. שטיפה מהירה – בפעולה זו, נשטף עודף המלח מהמרכך כל ידי מים טריים בלחץ מים וזאת עד לייצור מים רכים.

נוהל אחזקה שוטף

• בדיקת מי מערכת על ידי מקלות לבדיקת מים קשים.
• בדיקה והשלמה של מלח למיכל תמלחת.
• בדיקת מכליי המרכך (שלמותם).
• החלפת מסנן מקרוני כל שלושה חודשים.
• בדיקת תקינות הבקר.